בעל הדירה לא מחזיר צ'יק ביטחון לשוכר?|ייעוץ משפטי לשוכרים

מה לעשות כשהמשכיר מסרב להשיב לשוכר את הערובות/ צ'ק ביטחון/ פיקדון?

 סעיף 25 י' לחוק השכירות והשאילה (תיקון חוק שכירות הוגנת) קובע את המקרים שבהם משכיר דירה למגורים רשאי לממש ערובה שנתן לו השוכר, ואת הסכומים שהוא רשאי לממש בכל אחד מהמקרים:

:(1)  השוכר לא שילם את דמי השכירות במועד הקבוע בחוזה השכירות – ניתן לממש את הערובה עד גובה דמי השכירות שלא שולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי תנאי החוזה.

(2)  השוכר לא תיקן ליקויים שהוא אחראי לתיקונם על פי חוק , כאשר לדוגמא השוכר פעל ברשלנות או בזדון ו/או לא תיקן ליקויים קלי ערך. המשכיר רשאי לממש את הערובה עד גובה עלות התיקון.

(3)  השוכר לא שילם את התשלומים השוטפים שהוא חב בהם לפי החוק. כגון: תשלום ארנונה, חשמל, מים ועד בית ועוד. המשכיר רשאי לממש את הערובה עד גובה עלות התשלומים השוטפים שלא שולמו.

(4)  השוכר לא פינה את הדירה המושכרת בתום תקופת השכירות – המימוש יהיה בסכום בהתאם לתנאי החוזה.

כמה זמן מראש צריך המשכיר להודיע לשוכר על מימוש הערובה/שיק הביטחון?

בהתאם לסעיף 25 י' לחוק, המשכיר יודיע לשוכר זמן סביר מראש על כוונתו לממש את הערובה ויאפשר לו לתקן את הטעון תיקון בתוך זמן סביר.

מתי המשכיר מחוייב להשיב את הערובות והביטחונות לשוכרים?

 בהתאם לחוק על המשכיר להשיב לשוכר את הערובה או את יתרתה לאחר המימוש  בתוך 60 ימים ממועד השבת הדירה המושכרת לרשותו או עד למועד שבו נפרעו החובות של השוכר כאמור לעיל  לפי המאוחר. כלומר, אם השוכר שילם את כל החשבונות בדירה לרבות דמי השכירות, המשכיר מחוייב להשיב לו את הביטחונות.

מה ניתן לעשות כאשר המשכיר מסרב להחזיר לשוכר את הערבויות והביטחונות? 

במקרה שכזה חשוב מאוד לשלוח למשכיר מכתב התראה ודרישה מעורך דין להשיב את הערובות והביטחונות ובמקביל להזהיר את המשכיר פן יעשה בביטחונות כל שימוש ו/או יפתח תיק בהוצאה לפועל.

במידת הצורך וככל שהמשכיר אינו מחזיר את הערבות לאחר שליחת מכתב ההתראה, ניתן להגיש תביעה כספית כנגד המשכיר.  במידה וסכום הערובה/פקדון/שיק הביטחון נמוך מ- 34,000 ₪ (נכון לינואר 2021) להגיש את התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

במידה והמשכיר הגיש את שטר החוב ו/או צי' הביטחון להוצאה לפועל, יש להגיש התנגדות לביצוע שטר או לטעון טענת "פרעתי" במועדים הקבועים בתקנות ההוצאה לפועל.

משרדנו מתמחה מזה כ 15 שנים בניהול הליכים משפטיים כנגד משכירים אשר אינם משיבים את הבטוחות/ ערובות / ערבויות/ פקדונות/ צי'ק הביטחון/צ'יק בנקאי לשוכרים. הינכם מוזמנים ליצוא עימנו קשר באמצעות האתר או בנייד : 050-8684663

 להצעת מחיר למתן ייעוץ משפטי להשבת הערבות והבטחונות מהמשכיר בכל רחבי הארץ שלחו לנו  הודעה בווטסאפ או התקשרו לנייד 050-8684663 ותקבלו הצעת מחיר אטרקטיבית והוגנת בתוך מספר דקות! 

להודעת ווטסאפ לחץ על הלינק  הבא: 

דוגמא להחלטה של בית המשפט אשר חייב משכיר להשיב לשוכר את הפקדון הכספי ופסק פיצויים לטובת השוכר:

להלן פסק דין חלקי שניתן על ידי בית המשפט במקרה בו המשכיר לא החזיר לשוכר את סכום הפיקדון. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המשכיר לשלם לשוכר את סכום הפיקדון בסך של 2,275 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל:

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 25904-04-19בפני כב' השופט עידו רוזין:

, שופט בכיר

1. התובעת הגישה כנגד הנתבע תביעה כספית לתשלום סך של 2,275 ₪, בקשר להסכם שכירות מיום 10/06/13, במסגרתו שכרה התובעת מהנתבע חדר בדירת מגורים ברחוב יהודה המכבי 36 בתל אביב (להלן: "חוזה השכירות).").
2. בסעיף 3 לחוזה השכירות, נקבע כי שכר הדירה יעמוד על 2,275 ₪ לחודש, וישולם בשיקים סחירים שיימסרו במעמד החתימה על הסכם השכירות.
3. בסעיף 28 לחוזה השכירות נקבע, בין היתר, כי התובעת (השוכרת), תפקיד בידי הנתבע (המשכיר) שיק בטחון בסכום השווה לחודש שכירות אחד (להלן: "שיק הביטחון") וכן נקבע כי הבטוחה תוחזר לתובעת, בתום תקופת השכירות, לאחר שהתובעת תמלא אחר כל התחייבויותיה על פי הסכם השכירות.
4. התובעת טוענת בכתב התביעה כי עם תחילת השכירות מסרה התובעת לנתבע, לפי דרישתו, את שיק הביטחון בסך של 2,275 ₪. הנתבע פרע את שיק הביטחון, אך עם פינוי הדירה הנתבע לא החזיר לתובעת את סכום הביטחון וזאת ללא מתן הסבר או הנמקה מצדו.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את תביעת התובעת.

סבורני שהפלוגתא העיקרית נקבעה על ידי הצדדים בכתבי הטענות ובמסגרת דיון ההוכחות, בשאלה האם השיקים נפרעו ואם לאו. פלוגתא זו הוכרעה לטובת התובעת שכן, אין עוד מחלוקת שהשיקים נפרעו על ידי הנתבע.בשלב זה, של ההליך לא ניתן לאפשר לנתבע להרחיב את החזית ולהעלות טענות קיזוז כלליות ובלתי מפורטות.

הנתבע גם לא טרח להגיש בקשה לתקן את כתב הגנתו וגם לא טרח לצרף כל אסמכתא בעניין טענות הקיזוז החדשות, שאין להן זכר בכתב הגנתו. אין בפני ביהמ"ש ראיות כלשהן כדי לבסס את טענות הנתבע לפיהן התובעת הותירה חובות שוטפים ביחס לשכירות.

ביחס לטענת השיהוי, נראה שאין מחלוקת שהשכירות הסתיימה בחודש דצמבר 2013 והתביעה הוגשה רק בחודש אפריל 2019, היינו בחלוף כחמש וחצי שנים.

הנתבע לא הוכיח כי התובעת זנחה תביעתה או ויתרה עליה בפועל כל שכן ברמת ההוכחה הנדרשת. הדבר אינו עולה מחומר הראיות. כאמור, עוד בטרם הגשת התביעה, ביום 21.1.2014 , פנתה התובעת לנתבע בדרישה להשבת הפקדון. בנסיבות המקרה שלפני לא שוכנעתי מהראיות מקיומו של מצג ביחסים בין הצדדים ממנו ניתן ללמוד על ויתור מצד התובעת על השבת הפקדון.

הנתבע אף לא הוכיח כל פגיעה או נזק שנגרם לו בשל ההשתהות לרבות נזק ראייתי. הטענה בדבר נזק ראייתי הועלתה באופן כללי סתמי וללא כל ביסוס. מה גם, שבנסיבות בהן התגלעה בין הצדדים מחלוקת בנוגע לסכום הפיקדון במועד סיום חוזה השכירות, והתובעת אף שלחה לנתבע מכתב דרישה בעניין זה, היה על הנתבע לצפות תביעה אפשרית מצד התובעת והיה עליו לשמור על המסמכים הנוגעים לשכירות. הוא אף יכול היה לשמור מסמכים אלה, בתוך תקופת ההתיישנות. כמו כן, אין המדובר במקרה בו העדים העיקריים אינם עוד בנמצא וזו אף לא נטען.

אף לא מצאתי חוסר תום לב בהתנהלות התובעת, למרות כי השתהתה בהגשת התביעה.

בנסיבות העניין -אני מחליט שאין מקום לדחות את התביעה מחמת שיהוי.

לפיכך, ומכל המקובץ לאחר שנחה דעתי שהנתבע לא החזיר לתובעת את סכום הפיקדון אני מקבלת את התביעה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעת את סכום הפיקדון בסך של 2,275 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט בסכום כולל של 350 ₪.

 האמור לעיל , אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין. לפרטים נוספים וקביעת פגישת ייעוץ מוזמנים/ות להשאיר הודעה באתר או להתקשר לנייד: 050-8684663